פוסט אנונימי בניחוח צרפתי

זוכרות את הפוסט "אין לי השראה"? הבטחתי פוסט לכל תגובה שמה,  באמצע כתיבת שני פוסטים על שני תגובות הראשון: מה יש לי בתיק האיפור? והשני : למה יש לי כ"כ הרבה מוצרים מקלרינס? אבל היום קפצתי דווקא מהסוף תגובה של אנונימי:
"אני אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך עם הניחוח הצרפתי. על חברות צרפתיות שלא מוכרות בארץ,הסבון הצרפתי של מארסיי שבזכותך גיליתי שנמכר בארץ,גלוסיבוקס צרפת וכו'. מאוד נהנת לקרוא פה."

הספיק לי בשביל ההשראה. אז היום פוסט בניחוח צרפתי על חברה צרפתיה שדווקא כן ידועה בארץ אבל לאו דווקא בצורה כזו. השראה נוספת קיבלתי מאישה בסופר פארם שסירבה לקנות בושם של ון קליף בטענה (אני מצטטת אותה:) "אני קונה רק בשמים איכותיים..." "למה בדיוק את קוראת איכות?" לא יכולתי להתאפק לשאול היא לא הבינה איך אני מעיזה להתערב לה בענינים, אבל בכל זאת נאותה לענות:" את יודעת, מותגים כמו איסי מייאקי, אדידס, ג'ייד..." אההה... הבנתי, קוראים לזה מס מרקט גברת, לא איכות כמו וון קליף!" קצת הסבר שלא יכולתי לתת לאישה החמודה שלא מכירה אותי ולא מבינה למה אני נעלבת לי באמצע הסופר פארם מהערה שכזו: וון קליף היו בתחילה שני משפחות, מחותן וחמיו שפתחו עסק משפחתי. אלפרד ושלמה וון קליף שניהם תכשיטנים יהודים, הם רצו לייצר תכשיטים שלא יהיו מיועדים לכל אחד. את חנות התכשיטים שלהם הם פתחו בצ'אנז אליזה, (למעשה בתחילה היה זה מחסן קטן אך עד מהרה הם הבינו שכדי למכור לאצולה צריך חנות ברח' האצולה) קהל היעד היו מלכים ובני אצולה. למעשה הם התחילו לעבוד בשנת 1896. בשנת 1938 מת וון קליף הסב, ונשאר חתנו בעל החברה, לא להרבה זמן. עם כיבושה של צרפת ע"י הנאצים הוחרם המקום, ושלמה הבן זכה לטיפול מיוחד לו זכו 6 מליונים מבני עמנו... כמה עצוב, בדיוק שלשום הוכו יהודים בליון במוטות ברזל ודודתי אמרה לי "היהודים בפריז כבר לא מהלכים בה בביטחון" כמה שההיסטוריה חוזרת על עצמה... אחרי השואה הוחזר הבית ליורשיו של וון קליף, עד עצם היום הם ממשיכים לעצב תכשיטים מיוחדים לבני האצולה. יש להם כ60 חניות שמשתרעות על פני העולם. אבל יהודים טובים בביזנ'ס, הם תמיד חושבים צעד אחד קדימה:מה קורה בעצם עם המון העם שהיה רוצה את אותו התכשיט שעיצבנו למלכת אנגליה, מה לא נמכור לו? נמכור! בצורת בושם! (ובכלל, יש כזה דבר בעולם יהודי שלא מוכר?) כל בושם הוא בעצם חיקוי של תכשיט לפשוטי העם, אם אתם לא יכולים להרשות לעצמיכם תכשיט, בבקשה, קנו את הבושם שלו! ואם מדברים על ריחות הרי שגם הם ראויים לעלות על שולחן מלכים...

כמה בשמים לעומת התכשיט שלהם:

ויש גם את הבשמים שהם תכשיט לחוד לכשעצמם, כמובן שא"א שלא לדבר על פירסט שהוא היה אגדה כיום נמכר הבושם " אן איר דה פירסט" פירוש :דומה לפירסט (המקורי)...
המקורי:

הנוכחי:

ועוד תכשיט-בושם, אחרון, מבטיחה:

והגברת הנחמדת "קונה רק איכות" רק  ג'ייד? היא הגזימה או צחקה?