פוסט בניחוח קייצי

היי בנות, גם היום רציתי להכיר לכן מוצר שלא קראתי עליו בשום בלוג ישראלי, וחבל שכך. זה הרי מוצר חובה בכל בית במיוחד באקלים חמים כמו של ארצינו, את ההשראה קיבלתי היום דווקא ממוכרת בבית מרקחת הלכתי לקנות את המוצר (אני אוהבת להשאיר במטח ולא להגיד מיד מה הוא...) והיא מיד ענתה לי בצרפתית כשהיא מציעה לי מגוון ריחות, כששאלתי אותה איך היא ידעה שאני מדברת צרפתית (לרגע נעלבתי שלא הצלחתי להסתיר את המבטא) היא ענתה לי: זה מוצר שרק צרפתים קונים. "איזה ריח הם בוחרים?" המשכתי לתחקר אותה:" לרוב לבנדר" היא ענתה לי, ואני חייכתי, בדיוק הריח שבחרתי... האם ריחות קשורים גם למנטליות ולתרבות? או שאנחנו אוהבים ריחות שמזכירים לנו את הבית שלנו? אני לא יודעת. מה שבטוח נושא הפוסט הוא מי קולון. 

קצת היסטוריה: ג'ן מרי פרינה בשם איטלקי הלך להתגורר בעיר קולון שבגרמניה, הוא רצה להמציא מים נפלאים שמחוללים ניסים בעיקר בתחום הרפואה, כך  הוא ערבב שמנים ארומטיים ביחד עם אלכוהול טהור, למעשה זה היה די נפוץ אז באיטליה אבל ג'ן מרי פרינה השכיל לשלב ריחות וכמויות כך שהתוצאה היתה מים עם ריח מאוד קליל שהיה מנוגד לכל הריחות החזקים שהיו ידועים עד אז. המים הראשונים יוצרו בשנת 1708 המים יתחילו לצבור תאוצה רק ככשחיילים צרפתיים יגיעו למקום בגלל מלחמה שנערכה בינם לבין פולין,אנשים קראו לו בפשטות מי קולון, המים שמגיעים מקולון. המלכים לואי ה15 ה 16 וגם נפוליאון הפכו אותו לבושם האהוב עליהם ביותר. בסופו של דבר למים הללו לא נמצאה שום תכונה מרפאה והם לא חוללו שום נס, המים נאסרו בגלל אנשים שהתחזו לרופאים ומכרו זיופים של "תרופת הפלא" במחירים מפוקפקים, אך לאחר כמה שנים חזרו בגדול בתור פשוט בושם. כיום מייצרים אותם לא רק בקולון וגם חברות גדולות כמו גרלן יוציאו מי קולון משלהם.

 

אז מה זה בעצם מי קולון? אם נחזור להגדרה של המילה בושם אני מצטטת מוויקיפדיה: "בושם הוא שם כולל לנוזל, קרם או שמן המפיץ ריח, מופק בדרך כלל מצמחים ומפיץ ריח הנחשב לנעים. בושם הוא מוצר אפנתי ויקר, ויש הנוהגים להתיזו על גופם כחלק מתהליך התקשטות. כמו כן נהוג להתיזו באוויר או על בגדים, שטיחים ווילונות, בעיקר כמשקל נגד לריחות לא נעימים" ךפי הגדרה זו ניתן לקרוא למי קולון בושם וכך גם וויקיפדיה מתייחס למים הללו, אבל למעשה זה לא בושם וגם לא משתמשים בהם כבושם. ציטוט נוסף מוויקיפדיה לצורך העשרה:

פרפיום

מקור השם הוא בצירוף שתי המילים הלטיניות: פר=דרך, פיום=עשן, כלומר דרך העשן, מכיוון שהשבטים הקדמונים נהגו להעביר מסרים בעזרת אש, קטורת ועשן וגם לצורך יצירת קשרים עם הכוחות העליונים. גרסה נוספת למקור השם טוענת כי המושג, דרך עשן, מקורו בשיטות עתיקות בהם נהגו להפיק בשמים. בהמשך, תעשיית הבישום המודרנית אימצה את השם הלטיני הקדום משום שניחוח מבטא אף הוא, ללא מילים, סוג של העברת מסרים אל הסביבה.

הבשמים מחולקים למספר סוגים ודרך הפקתם, משפיעה על משך השהות על עור הגוף:

• פרפיום - מכיל 100 אחוז תמציות בושם טהורות המכוהלות ב-96 אחוז אלכוהול, מה שמעניק לבושם ריכוז סופי של 20-40 אחוז.
• או דה פרפיום - מכונה לפעמים גם פרפיום דה טואלט. מכיל 100 אחוז תמציות בושם המכוהלות ב-86 אחוז אלכוהול, מה שמעניק לבושם ריכוז סופי של 10-20 אחוז.
• או דה טואלט - מכיל 100 אחוז תמציות בושם טהורות, המכוהלות ב-80 אחוז אלכוהול, מה שמעניק לבושם ריכוז סופי של 5-10 אחוז.
• או דה קולון - מכיל 100 אחוז תמציות המכוהלות ב-60 אחוז אלכוהול, מה שמעניק למי קולון ריכוז סופי של 2-3 אחוז.

בדומה לפירמידה בושם מורכב משלוש שכבות: תווים עליונים, תווים מרכזיים ותווים בסיסיים.

התווים העליונים, המכונים גם תווי ראש, מתנדפים תוך 20 דקות מרגע ההתזה, בדרך כלל ריחות קלילים המופקים מפרי הדר. התווים המרכזיים, המכונים לב הבושם, מתפתחים עם הזמן והם יאפיינו, יגדירו את משפחת הבושם, עמידים במשך שעתיים עד ארבע שעות. התווים הבסיסיים, המכונים נשמת הבושם, העשירים העמידים ביותר ומעניקים לבושם את העומק. בדרך כלל מתבלינים, פטריות, טחב ועוד. עמידים לאורך שעות

למעשה הצרפתים מעדיפים להשתמש במי קולון, כקרם גוף, שלא כמו קרם גוף, הריח שלו לא הופך להתקלקל כשמזיעים, כשמניחים את המים על הגוף האלכוהול מתנדף, נשארת רק תחושה של קרירות, וזה השימוש השני שעושים הצרפתים במים הללו: מתרעננים בעזרתו בקיץ. השימוש השלישי הוא דאודורנט, האלכוהול מונע להזיע, פשוט אחרי מקלחת שמים מי קולון מתחת לבית השחי ובכל מקום בו עלולים להזיע. האחוז הגבוה של האלכוהול גם מחטא וזה השימוש הנוסף שנעשה במים הללו, לא יכתבו את זה בשום מילון, אבל הכרתי נשים שהיו עושות שטיפת פה איתו כדי לנטרל ריח של סיגריה, לטענתם רק מי קולון, מנטרילים ריחות חזקים כמו טבק. היתרון של המים על פני בושם בקיץ מלבד היותם מונעים זיעה ומצננים היא הריח הקליל שלא מתקלקל, כאמור קשה מאוד בקיץ לשים בשמים חזקים, הריחות של מי קולון מאוד פרשיים מאוד קלילים ומאוד קייצים. 

חיפוש קצר שערכתי בארץ זה המי קולון שמצאתי: בירושלים, בבתי מרקחת במרכז העיר נמכר מי קולון ה"מקורי" הפשוט הזול ועם הריחות המוכרים מחירו לליטר הוא כ 30 ש"ח, ברשת מצאתי מי קולון מבית קריסטין דרווין במחיר של 60 שח ל500 מל: https://www.myliberty.co.il/content/%D7%9E%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%AA-%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA

חברת 4711 לגבר (המקורי מקולון) 255 שח ל800 מל: http://www.just4you.co.il/products/100046

ובאתר של לוקסיטן מצאתי את ריח הלבנדר במחיר של 259 ש"ח ל 300 מל http://il.loccitane.com/%D7%9E%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%A3-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%93%D7%A8,20,2,5360,203567.htm

ומכאן הגעתי למסקנה שבמקרה הספציפי הזה ממש לא כדאי לערוך קניות ברשת או מה שבטוח  לא בארץ לכל אלו שתתקשנה לזהות את מי קולון "הרגיל" הפשוט והממכר כך נראה הבקבוק שלו: 

 מחירו לא אמור לעלות על 50 ש"ח, כמו בקרמי גוף ובדאודורנטים כמובן גם כאן יהיו את היקרים יותר, אבל שלא כמו בקרמי גוף לא יהיה הבדל כ"כ גדול בין המוצר הזול ליקר,  אני קונה לרוב את הבקבוק הגדול בריח הלבנדר, אבל יש גם יקרים שמתאימים לבושם כמו ג'דור או פלורל של דיור שזה המי קולון של הבושם ג'דור ויכול להגיע ביחד איתו כתחליף לדאודורנט או קרם גוף, שוב זה ענין של העדפה אישית, בשבילי בושם זה משהו אחד, ומי קולון זה משהו אחר השימושים בהם שונים וגם לא היכפת לי שהריח יהיה שונה מה שאני אוהבת במקורי זה הריח שלו, ואם משנים את זה לריח של בושם עם מחיר של בושם, אולי באמת כבר עדיף לי לקנות את הבושם עצמו?

אז זהו להיום, מקווה שנהנתן, שיהיה לכן המשך יום נעים!

אהבתן את הרשומה? אתן מוזמנות להשאיר הערה אחת או שתיים או שלוש, אם יש לכם זמן אתן יכולות להירשם כמנוי לבלוג בצד בסרגל השחור, ואם נשאר לכן עוד שניה אז אתן מוזמנות לפרגן בלייק בעמוד הפייסבוק שלי.