שבוע טוב לכולן, וחנוכה שמח! שבוע שעבר הוזמנתי לאירוע בישום. למרות שהחלטתי שלא להגיע לאירועים מן הסוג הזה (נסיעה ארוכה מדי בשביל לשמוע על "התחדשויות" שכבר מזמן קראתי/כתבתי עליהם...) הפעם זה היה שונה. מדובר היה בבישום, מבשמי היבואנית "שסטוביץ", לא יכולתי לסרב. הגעתי.
בתחילת האירוע הרצליה אשכנזי מנהלת שיווק סחר בסופר פארם, מסבירה לנו למה כדאי לקנות בישום בסופר פארם : יש הנחות קבועות ולא צריך מחשבון ביד (מה שנכון, נכון. מי צריך מחשבון כשיש דיילות שמחשבות כל שנייה מחדש את מחירו של הבושם?) היא מספרת בין השאר שלקראת סוף השנה האזרחית יגיעו מארזי איסי מיאקי, אופוריה של קלוין קליין וגם אנקאונטר הבושם החדש לגבר מבית קלוין קליין יגיע במארז. מהדורות מיוחדת של 200 מ"ל של בשמי איסימיאקי, ז'אן פול גוטיה וקלוין קליין גם הם יגיעו. בנוסף על כל ההנחות (עד 70 אחוז) כל הקונה ב400 ש"ח בישום ישלם 350 ש"ח, וכן: יש כפל מבצעים! עוד היא מספרת כי בקרוב יושק הבושם של ליידי גאגא . היא לוחשת את זה כאילו זה סוד שאסור לבלוגריות לכתוב, ואני שואלת את עצמי אם היא לא הזמינה אותי דווקא כדי שאכתוב את ה"סוד"? היא ממשיכה לספר לנו כי סופר פארם מוכרת כ3 מיליון בשמים בשנה. במאמר מוסגר אכתוב כאן שבדקתי בכל האתרים ובכל המבצעים שהיו בסוף השנה וגם השוויתי עם דיוטי פרי, לרוב הבישום בסופר פארם (אחרי ההנחה) זול יותר משאר המקומות, כך שגם אם ההרצאה הקטנה שלה לא הייתה משכנעת אמשיך לקנות בישום מסופר פארם דווקא. כמובן ישנם פה ושם כמה יוצאי דופן כך שבכל זאת כדאי להשוות שוב לפני כל קניה.
אחריה עולה לבמה מירב ונונו מנהלת הדרכה של סיסלי פריז וגם של ערוץ הבישום בשסטוביץ. את האמת אני לא מכירה את מירב מהיום. לא פעם כשאני מדברת או כותבת על בושם, אני עושה לעצמי הפסקה קצרה וחושבת לעצמי:"אם זאת הייתה מירב, איך היא הייתה מתארת אותו?" יש בה משהו קסום שמהפנט אותי כל פעם מחדש, והפעם אני מנסה לקלוט מה זה: האם אלו הן תנועות הידיים, שפת הגוף, המילים או שמא התיאור? ואז, בין רגע , נופל לו האסימון: זה הברק בעיניים. אותו ברק שאני יכולה לראות מנצנץ בעיני כל אחת ואחת מן הבלוגריות היושבות לצידי. מירב אוהבת בישום, זה עולם קסום בשבילה, והיא מסיעה אותנו היישר לתוכו. היא מתחילה עם היסטוריה, מראה תמונות, מספרת וגם מתלהבת. היא ממשיכה ומטיסה אותנו לפס הייצור משם היא לוקחת אותנו לעולמו של הבשם ואז ללא כל הודעה מוקדמת היא מסחרחרת את כולנו בריחות, חלקם נעימים יותר וחלקם פחות, אבל הקסם לא פג לרגע. כשהיא מסייימת, אני מרגישה די מאוכזבת לנחות בחזרה לעולם האמיתי... לידי יושבת גב' "חפש את האישה"(מכירה רק שמות של בלוגים) ואני שואלת אותה מאוכזבת: " אז מה? זהו? נגמר?" אני בטוחה שגם אתן, ציבור הקוראות שלי רוצות לשמוע עוד ועוד ועוד. יחד עם זה אני מאמינה שלכל בושם ובושם עליו דובר מגיע פוסט שלם ומכובד. על חלקם כבר דיברתי כמו בשמי ואן קליף, לה פטיט רוב נואר,לוב פלורל של קלואי ומדונה.
על חלקם אדבר בפוסטים אחרים כדי לא להעמיס פה הכל בבת אחת. אדבר פה "רק" על שני בשמים. הראשון הוא הבושם שקיבלתי במתנה בהשקה, מדובר באו דה טואלט אופוריה בלוסום א.ד.ט. איך שראיתי את הקופסא הסגולה הידועה (אופוריה הוא בכל זאת הבושם הנמכר ביותר בישראל) אמרתי לעצמי: "אוי לא. לא, אופוריה." הוא ידוע מדי, מתוק לי מדי. אבל אחרי שהשארתי את הקופסא כך בצד כמה שעות ניגשתי די מהססת ולהפתעתי לא מדובר היה באופוריה הקלאסי. הגרסה הזו יותר מעודנת , יותר פרחונית , לצערי גם פחות עמידה ומרוכזת, אבל את הריח דווקא אהבתי. התויים של הבושם הם אורכידאה, רימון, פרח הלוטוס, אמבר. כך זה נראה:

והבושם השני שאני לא יכולה שלא לספר עליו, הלא זה הבושם לאישה החדש של מון בלאנק (לא רחוק מעיר מולדתי...) לבושם קוראים LEGEND או אגדה בעברית, והוא מתאר בשלמות את האווירה הקסומה של הערב, שלא תבינו אותי לא נכון: אני לא מאמינה באגדות וגם לא בנסיכים. אם תראו פעם אחד מהם מגיע על סוס לבן, סימן שהיה לו פנצ'ר עם המכונית, אחרת למה שיבוא על סוס לבן, אה? אבל אני כן מוקסמת מבשמים, זה אחד השיגעונות שלי... הציונית שבי מתמלאת בגאווה ישראלית בשמעה את מירב מספרת כי אנחנו המדינה הראשונה בעולם שמשיקה את הבושם! סוף סוף בושם איכותי שקיים רק בארץ ולא בחו"ל! תווי הבושם הם אגס, מי ורדים, פודרת מסק, יסמין ווניל. מדובר בבושם מאוד נשי אצילי וקלאסי. כשניסיתי אותו הוא ליווה אותי למשך כל היום, מבלי להתנדף או לברוח, סה"כ בושם חביב , התרשמתי ממנו לטובה.
זה סופו של פוסט, אבל אני מבטיחה לכן שלא סיימתי לשגע אתכן עם בשמים, המשך יבוא, זה בטוח!
ברוריה,
השבמחקפוסט מקסים, תיארת את זה כו"כ טוב
שלרגע הרגשתי שחזרתי שוב לערב הקסום והריחני הזה.
היה כיף לשבת לידך, פשוט אנרגיות טובות!
איזה כיף, עכשיו אני יודעת גם את השם של האישה שחיפשתי:-) היה כיף לשבת לידך, וגם להכיר את הבלוג המקסים שלך
מחק